/
יסודות הפתולוגיה ומנגנוני מחלה
Save to my account
Sign up
יסודות הפתולוגיה ומנגנוני מחלה
יסודות הפתולוגיה ומנגנוני מחלה
Study
1
Question
כיצד הפתולוגיה מנתחת מחלה על פני ארבעה היבטים מרכזיים?
Page 1
Answer
אטיולוגיה, פתוגנזה, שינויים מורפולוגיים ומולקולריים, ותצוגה קלינית.
2
Question
כיצד נבדלים גורם ישיר וגורם סיכון בהתפתחות מחלה?
Page 1
Answer
גורם ישיר, כגון נגיף, מחולל את המחלה באופן ישיר. גורם סיכון, כגון עישון או אלכוהול, מעלה את הסבירות לחלות.
3
Question
כיצד השתנה הפירוש של ראשי התיבות ITP לאורך השנים?
Page 1
Answer
בעבר ITP פורש כ־Idiopathic Thrombocytopenic Purpura, משום שהגורם לא היה ידוע. כיום הוא מפורש כ־Immune Thrombocytopenic Purpura, משום שנוגדנים פוגעים בטסיות במחלה אוטואימונית.
4
Question
מה מתאר רצף הפתוגנזה מרגע החשיפה ועד המחלה?
Page 1
Answer
פתוגנזה היא רצף האירועים המתחיל באטיולוגיה או בחשיפה ומוביל עד לביטוי המחלה.
5
Question
כיצד נבדלים היפרטרופיה והיפרפלזיה בהגדלת איבר?
Page 3
Answer
היפרטרופיה היא הגדלת נפח התאים. היפרפלזיה היא הגדלת מספר התאים, לרוב באמצעות מיטוזה, ולעיתים שני התהליכים מתרחשים יחד.
6
Question
כיצד מטפלזיה מאפשרת לתאים להתמודד עם סטרס סביבתי?
Page 4
Answer
במטפלזיה, סוג תאים אחד מוחלף באופן הפיך בסוג תאים אחר המותאם יותר לתנאים הסביבתיים החדשים.
7
Question
כיצד נבדלים דיספלזיה, אנפלזיה ונאופלזיה מבחינה פתולוגית?
Page 4
Answer
דיספלזיה היא גדילה תוך אובדן תפקוד. אנפלזיה היא גדילה תוך אובדן התמיינות. נאופלזיה היא גדילה חדשה ובלתי מבוקרת, העלולה לעבור את גבולות הרקמה.
8
Question
מה הופך נזק תאי הפיך לנזק בלתי הפיך?
Page 5
Answer
הנזק נעשה בלתי הפיך כאשר נפגעת שלמות ממברנות המיטוכונדריה או הליזוזומים, וכאשר התא אינו חוזר למצבו הקודם לאחר הסרת הגורם המזיק.
9
Question
כיצד איסכמיה שונה מהיפוקסיה מבחינת פגיעתה ברקמה?
Page 6
Answer
היפוקסיה היא ירידה בריכוז החמצן ברקמה. איסכמיה היא ירידה בזרימת הדם, הגורמת גם לחוסר חמצן, מחסור בנוטריינטים ופינוי מופחת של פסולת; לכן רקמה איסכמית נפגעת יותר.
10
Question
כיצד רפרפוזיה עלולה להחמיר נזק איסכמי קיים?
Page 6
Answer
החזרת זרימת הדם עלולה לגרום ליצירת נגזרות חמצן פעילות ולהגעת תאי חיסון רבים, ולכן תאים איסכמיים ששרדו עלולים להיפגע יותר בעקבות תגובה דלקתית.
11
Question
כיצד ירידה ב־ATP גורמת לשינויים הפיכים בתא?
Page 5
Answer
ירידה ב־ATP פוגעת במשאבות התלויות באנרגיה. יונים ומים נכנסים לתא, ולכן התא והאברונים מתנפחים.
12
Question
כיצד עקה חמצונית פוגעת ב־DNA התאי?
Page 5
Answer
עקה חמצונית מחמצנת את ה־DNA ועלולה ליצור מוטציות הנשמרות בתא, להוביל לתפקוד תאי לקוי ואף לתרום למוות תאי.
13
Question
כיצד נבדלים נקרוזיס ואפופטוזיס באופי המוות התאי?
Page 7
Answer
נקרוזיס הוא מוות פתולוגי ולא מתוכנן, הכולל פירוק ממברנה, דליפת תוכן ודלקת. אפופטוזיס הוא מוות תאי מתוכנן, פיזיולוגי או פתולוגי, המתרחש ללא יצירת דלקת משמעותית.
14
Question
איזה סוג נקרוזיס מאפיין אוטם במוח ומה מסביר זאת?
Page 7
Answer
אוטם במוח גורם לנקרוזיס מתנזל, משום שמבנה המוח צפוף וחסר מטריקס חוץ־תאי משמעותי.
15
Question
כיצד המנגנון המיטוכונדריאלי הפנימי מפעיל אפופטוזיס?
Page 9
Answer
עלייה בחדירות הממברנה המיטוכונדריאלית גורמת לדליפת ציטוכרום C. הציטוכרום מפעיל קספאזות, ואלה מקדמות את תהליך האפופטוזיס.
16
Question
כיצד הקישור בין FasL לבין Fas מפעיל אפופטוזיס?
Page 9
Answer
FasL נקשר לקולטן Fas שעל ממברנת התא. הקישור מפעיל קסקדת קספאזות ומעביר לתא אות חיצוני למוות מתוכנן.
17
Question
כיצד חוסר איזון באפופטוזיס משפיע על הרקמות?
Page 10
Answer
מעט מדי אפופטוזיס עלול לגרום להישרדות תאים לא תקינים, לעודף גדילה ולסרטן. יותר מדי אפופטוזיס עלול לגרום לאובדן תאים ולפגיעה בתפקוד האיבר.
18
Question
כיצד אוטופאגיה מסייעת לתא לשרוד בזמן הרעבה?
Page 10
Answer
אברונים מתחברים לליזוזומים ומתפרקים למרכיבים בסיסיים, כגון חלבונים ושומנים. התא משתמש במרכיבים אלה כדי לשרוד זמן ממושך יותר במחסור בנוטריינטים.
19
Question
כיצד נבדלות דלקת אקוטית ודלקת כרונית במשך ובמהלך?
Page 12
Answer
דלקת אקוטית נמשכת שעות עד ימים בודדים. דלקת כרונית נמשכת ימים עד שנים ויכולה להתנהל בגלים של הקלה והחמרה.
20
Question
כיצד נוצרים הסימנים הקלאסיים של דלקת ברקמה?
Page 12
Answer
אדמומיות וחום נובעים מהגברת זרימת הדם. נפיחות נובעת מהגברת חדירות כלי הדם ויציאת נוזלים. כאב נובע מחומרים כימיים בסביבה הדלקתית. אובדן תפקוד הוא תוצאה מצטברת של השינויים הללו.
21
Question
כיצד נבדלים אקסודט וטרנסודט בהרכב ובמנגנון?
Page 14
Answer
אקסודט הוא בצקת דלקתית העשירה בחלבוני פלזמה ובתאים, בעקבות חדירות מוגברת של כלי הדם. טרנסודט הוא בצקת שאינה דלקתית, ענייה בחלבונים, ונובעת מחוסר איזון בלחצים.
22
Question
כיצד כימוקינים מכוונים גלגול, הצמדות ונדידת לויקוציטים?
Page 15
Answer
בריכוז נמוך מתרחש גלגול בתיווך סלקטינים ובקשר בעל אפיניות נמוכה. בריכוז גבוה מתרחשת הצמדה יציבה בתיווך אינטגרינים, ולאחר מכן טרנסמיגרציה דרך דופן כלי הדם.
23
Question
אילו לויקוציטים בולטים במצבי דלקת שונים?
Page 15
Answer
בדלקת אקוטית חיידקית או בנזק רקמתי בולטים נויטרופילים. בדלקת ממושכת בולטים מונוציטים ומקרופאגים. בדלקת ויראלית בולטים לימפוציטים, וברגישות יתר בולטים אאוזינופילים.
24
Question
כיצד פועלים חלבוני המשלים במהלך תגובה דלקתית?
Page 18
Answer
חלבוני המשלים מסתובבים בצורה לא פעילה ונחתכים על ידי אנזימים. הפעלתם מגבירה חדירות כלי דם, אופסוניזציה, כימוטקסיס והרס ישיר של מיקרובים.
25
Question
מהם המאפיינים המורפולוגיים המרכזיים של דלקת כרונית?
Page 20
Answer
דלקת כרונית מאופיינת בהסתננות תאים מונונוקלאריים, כגון מקרופאגים ולימפוציטים, בהרס רקמה ובניסיונות ריפוי הכוללים אנגיוגנזה ופיברוזיס.
26
Question
כיצד אקטיבציה קלאסית ואלטרנטיבית של מקרופאגים נבדלות?
Page 16
Answer
אקטיבציה קלאסית מעודדת דלקת ופגוציטוזה. אקטיבציה אלטרנטיבית מעודדת תיקון רקמה ומעכבת את התגובה הדלקתית.
27
Question
כיצד ה־ECM תומך בהתחדשות רקמה ומונע הצטלקות?
Page 23
Answer
המטריקס החוץ־תאי מספק תמיכה מכנית, מווסת גדילה והתמיינות, ומשמש תבנית לחידוש רקמות. כאשר ה־ECM נפגע, הרקמה אינה מתחדשת כראוי ונוטה להצטלק.
28
Question
כיצד נבדלים ריפוי ראשוני וריפוי שניוני של פצע?
Page 25
Answer
ריפוי ראשוני מתרחש בחתך נקי, שבו הפצע נסגר תחילה מלמעלה ולכן ההחלמה מהירה יותר. ריפוי שניוני מתרחש בפצע רחב, מתקדם מלמטה למעלה ודורש יותר הצטלקות.
29
Question
אילו מנגנונים עיקריים גורמים לבצקת שאינה דלקתית?
Page 27
Answer
הגורמים כוללים עלייה בלחץ הידרוסטטי, ירידה בלחץ הקולואיד־אוסמוטי בפלזמה, אגירת מים או מלחים, וחסימה לימפתית.
30
Question
כיצד נבדלים היפרמיה וגודש בהצטברות דם?
Page 28
Answer
היפרמיה היא הצטברות אקטיבית של דם עקב זרימה מוגברת לאיבר, בדרך כלל דרך העורקים. גודש הוא הצטברות פסיבית עקב ירידה בניקוז הדם, למשל באי־ספיקת לב.